דפי הנצחה

בן שרה ואברהם. נולד בי' בכסלו תשי''ג בשדה יעקב. אח בכור לשולה וגידי.
כמי שגדל במושב ובעמק וספג ערכים כעצמאות, אחריות ותרומה למדינה התנדב עם גיוסו לסיירת שקד ושירת בסיני. יוחי נפל במלחמת יום הכיפורים בעת צליחת תעלת סואץ, בכ' בתשרי תשל''ד, והוא בן 21.

מכתב שנכתב לאחרונה ע''י חברו לנשק, אבנר אבידן-ברקן, לזכרו של יוחי:

לפעמים כבני אדם יש לנו רגעים שבהם אנו מוצפים ברגש, ואין אנו יודעים מה לעשות וכיצד להביע את שאנו מרגישים, במיוחד כאשר מדובר במלחמה עקובה מדם.

צעירים היינו בני 20, לכן עניין זה מקבל משנה תוקף כאשר רגשות ותחושות אלו נוגעות לחבר שנפל בקרב.

תחושות אלו מתעצמות לאין שיעור עד כדי חוסר אונים, כאשר מדובר בחבר לנשק כמו יוחי.

כל חברי לנשק גיבורים!
יוחי היה הגיבור שבגיבורים, תכונותיו ואומץ ליבו צריך שיוודעו לכל.

נוכח פני אוייב, באומץ לב הישיר מבטו לעמוד על המשמר ולהגן על המולדת שהיתה בסכנה מוחשית.

היושר האישי כמו שרק יוחי יכול היה להפגין. החיוך המושבניקי הביישני, האופייני והייחודי ליוחי.

נועם הליכותיו של יוחי שקנה לו חברים רבים.

צירוף מיוחד זה של נועם הליכות, יושר והחיוך הקבוע, לצד יכולותיו של יוחי כלוחם אמיץ, משכו וכבשו את ליבי. וכך יוחי היה לחבר שלי מהיום הראשון שהגעתי לסיירת ועד שנפל.

מה גדול הוא האובדן.
אף שחלפו להן שנים רבות ולפי טבע הדברים הכאב אמור שיפחת, לא כך הם פני הדברים.
ככל שחולף הזמן, תחושת האובדן העצומה רק מתגברת, ובליבי נפערת תהום בלתי ניתנת להשלמה. יוחי היה לי חבר אמיתי, נפש תאומה.

ראוי שאומר דברים אישיים אלו, ולו רק על מנת שחבריו ומוקירי זכרו ידעו כי יוחי היה אדם מקסים, גדול מהחיים, נעים הליכות, בעל יכולת אלתור ויצירתיות מדהימה, לוחם אמיץ, בעל קוד מוסרי מהמשובחים, ישר והגון ומקרין רוגע במיוחד בשעות קשות, והיו שעות כאלה לרוב.

כזה היה יוחי וכך אזכרנו לעד.

יהי זכרו ברוך.