בין שקיפות לבין משילות

דובי קליגר • כניסות

הרצון להביא לדיון ציבורי החלטת של הוועד המקומי באשר להעסקת עובד, הוא התרסה!
הוועד המקומי נבחר ע״י הציבור וניתן לו מנדט להוביל את עשייתו לפי הבנת חברי ההנהלה.
ערעור ציבורי על החלטה יכול להתקיים רק אם נעשתה פעולה הפוגעת בהגדרת התפקיד וחריגה מסמכות.
לא הציבור ממנה עובד ולא הציבור צריך לעסוק בחלטה שבסמכות הוועד להפסקת העסקה. יפה מהגה ההנהלה במכתבה האחרון בו הבהירה כי יש הבנה שהפעילות המחייבת הבנה ושיתוף פעולה מלא לא מתנהל באופן שניתן להמשיך יחד. מתוך המכתב של ההנהלה עולה כי אי הבנה זו היא תהליך שנמשך זה זמן ולא אמור להפתיע את הנוגעים בדבר.
דיון ציבורי אשר יחייב את הוועד לנמק בפני הציבור שאינו מצוי! בנושא יביא לפגיעה בסמכות ההנהלה ובמקביל לפגיעה במי שהופסקה העסקתו.
מי שמינה (לא אדם אלא המוסד המכונה הנהלה והיא נבחרה ע״י הציבור) רק הוא בעל הסמכות להפסיק העסקה.
הטענה היחידה שעומדת מול החלטת ההנהלה האם ההליך נעשה כראוי. האם נשמרו הזכויות של המועסק ע״פ המקובל בהסכמי העסקה. וכאן הבמה כולה ניתנת למי שחש כי לא כך נעשה והוא חש נפגע מן התהליך ולא מעצם ההחלטה.

הבעתי חוסר שביעות רצון מהמכתב הלקוני שלא ציין את שמה של דקלה כאלו היא דמות אמורפית ולא חלק מן הקהילה. לצערי זה לא הוביל את ההנהלה להוציא תיקון כראוי לקהילה.
סיכום
1. היפרדות חד צדדית אינה אירוע נעים.
2. לא על כל אי הסכמה ״שוברים את הכלים״.
3. להנהלה הזכות להחליט ולבצע .
4. דיון ציבורי רק יערער את סמכותם אשר נינה להם על ידי הציבור. ותפגע במעורבים ובכלל הציבור.
נהיה מתלמידיו של אהרון טובי שלום ורודפי שלום
שבת שלום (