התשעים בעיניים אחרות.

עפרה ארליך • 17/9/2017 כניסות

חלפו כבר שישי ושבת והדי הערב החגיגי והמכובד עדיין מהדהדים בראשי, והשירים עדיין מזדמזמים מעצמם.

ואני יודעת זה אנחנו שעשינו זאת במו ידינו, בהתגייסות של עשרות ילדים ומבוגרים, נשים וגברים ותיקים וחדשים , כדברי "דומיה " הסוסה. והפעם ידענו להניח בצד את דעתינו המכובדת והקשבנו למארגנים ולמפיקה האגדית דיקלה.

 אומרים " אורח לרגע רואה כל פגע" אך יש לכך גם צד חיובי. אני מצרפת את הדברים שכתבה חברתי - תמר בורר מעתלית שחקנית ובמאית בעצמה, אשר נכחה וצפתה בחגיגה, אותי היא ריגשה עד דמעות... ואתכם?

"אני רוצה לשתף בחוויות שלי מאתמול בהצגה של עפרה.

קודם כל האווירה באירוע הייתה נעימה  ואינטימית, למרות שהיו עשרות רבות של אנשים בקהל.

אפילו נאומי הפתיחה הארוכים והפוליטיים היו מרגשים והיה ניכר שההכנות לאירוע הזה חצו גבולות בתוך המושב וכולם לקחו חלק. היו שירים וסרטונים, תחרויות ופעילויות והן הוצגו בצורה משובבת לב ועין.

והעיקר- ההצגה הייתה הפקה מורכבת וענקית, שניכר כי נוהלה ביד רמה ומקצועית. שירים וריקודים בהשתתפות עשרות אנשים, עיבודים מוזיקאליים מוצלחים וביצועים מרגשים ומצגות וידאו מעולות. הטקסט היה מצויין, קולח ושנון, מצחיק ומרגש.

והכי הכי, חבורת שחקנים חובבים, מתוקים ומתרגשים שנכנסו לדמויות שלהם במאה אחוז, והיו בתוך הדבר כל הזמן, התבלבלו בחינניות, ושיחקו את המציאות בלי יומרנות.

 החלק שהכי ריגש אותי היה לראות את בני המושב על הבמה ומולה, מסתכלים בעצמם בהומור מפוכח, חד וכואב אך נטול ביקורת וספוג קבלה עצמית שקטה.

"השגנו את כל מה שהשגנו במו ידינו עד כה. יש עוד עבודה."

עשיתם לי חשק להיות בת המושב. עפרה, תודה שהזמנת אותי."

 

עפרה ארליך